נשים בהשכלה גבוהה

תיאור

תוכן עניינים
1. מבוא…………………………………………………………………………………………………………….1
2. סקירת ספרות………………………………………………………………………………………………..2
2.1 נשים בהשכלה גבוהה……………………………………………………………………………………..2
2.2 תנאי קבלה וייצוג נשים בהשכלה הגבוהה……………………………………………………………3
2.3 נתונים סטטיסטיים על נשים בהשכלה הגבוהה……………………………………………………..3
2.4 ייצוג הטרוגני של נשים בהשכלה הגבוהה…………………………………………………………….3
2.5 נשים בהוראה ובסגל האקדמי…………………………………………………………………………..4
2.6 פתרון לפריסת נשים הומוגנית בהשכלה הגבוהה………………………………………………….5
3. סיכום…………………………………………………………………………………………………………..6
4. ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………………..7
מבוא
במהלך 100 שנים, בין המאה ה-19 למאה ה-20, ההשכלה הגבוהה התרחבה בכל העולם. אם ב-1900 היו 500,000 סטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה הגבוהה בכל העולם התואמים ל-1% בלבד מהאוכלוסייה בגיל הלימודים להשכלה הגבוהה, בסביבות שנות ה-2000, מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה גדל פי 200. כלומר 100 מיליון איש – כ-20% מכלל האוכלוסייה בעולם. במדינות מתועשות, השיעור יכול אף להגיע ל-50% ואף 80%. העלייה החדה ביותר התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-20 ובמיוחד בעשור האחרון (Schofer & Meyer, 2005). באנגליה לדוגמא, בשנות ה-60 היו 400,000 סטודנטים ובסוף המאה ה-20, 2 מיליון: אחד מכל שלושה בהשוואה לאחד מתוך 16 בתחילת שנות ה-60 (Blanden & Machin, 2004).
……
עבודה זו מתמקדת בהבדלים המגדריים בהשכלה הגבוהה עם מיקוד במגדר הנשי. המטרה היא לבדוק למה למרות ששיעורן של נשים גבוה יותר משיעורם של גברים בהשכלה הגבוהה, עדיין נשים אינן מיוצגות בהתאם בסגל האקדמי ובכלל במספר תחומי תעסוקה. ההשערה היא כי פריסתן ההטרוגנית של נשים בתחומי לימוד המוצעים בהשכלה הגבוהה מסבירה את חוסר השוויון הקיים בהמשך החיים התעסוקתיים של נשים.