השכלה גבוהה בקרב ליקויי למידה

תיאור

תוכן עניינים:
תקציר 1
מבוא 2
סקירת ספרות 4
לקות למידה 4
סיוע לבעלי ליקויי למידה בעולם 4
סיוע לבעלי ליקויי למידה בישראל 5
בעיות שחווים בעלי ליקויי למידה 6
דיון 9
מקורות 11

מבוא
מוסדות להשכלה גבוהה קמו לראשונה במאה ה-11 באיטליה ובצרפת. במהלך הזמן, הוגדרו שלושה מודלים המאפיינים את התנהלותם של אותם מוסדות: המודל האנגלי, הצרפתי והגרמני אשר מגדירים את מידת העצמאות שלהם ביחס למדינה. בישראל, שתי האוניברסיטאות הראשונות, הטכניון והאוניברסיטה העברית נפתחו באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת והאוניברסיטאות הידועות הנוספות בשנות ה-50 וה-60. בשנת 2010, היו בישראל, 8 אוניברסיטאות, 27 מכללות ו-23 מכללות להכשרת הורים. תחילה אומץ המודל הנוקשה הגרמני ולאחר מכן, חל מעבר למודל האמריקאי הגמיש יותר (בניסטי, 2010)…
…. יחד עם זאת, היישום בשטח של שילוב לקויי למידה בהשכלה הגבוהה הוא יותר מחוק ללא ביטול מחשיבותו. המעבר מבית ספר תיכון לאוניברסיטה מערב שינויים ברמת התמיכה של המרצים וברמת התפקוד של הסטודנט האקדמי, האישי והבינאישי. בגיל זה, לקויי למידה אינם נלחמים יותר עם מיומנויות למידה בסיסיות אבל הם עדיין חווים קשיים אקדמיים בסביבת למידה חדשה. הם עדיין קוראים באיטיות ויכולות הכתיבה שלהם נמוכות (Lackaye & Margalit, 2006). Greg (2007) מוסיף על כך כי סטודנטים עם לקויי למידה אינם מוכנים לדרישות של ההשכלה הגבוהה. השיעור הנמוך שלהם באוניברסיטאות והנשירה שלהם הגבוהה פי שתיים עד שלוש מהסטודנטים ללא ליקויי למידה הינם מוכיחים את הקשיים שהם חווים.
לפיכך, שאלת המחקר של עבודה זו היא: מהו הפער בין החוק המעניק זכויות למידה לליקויי למידה לבין יישומו בפועל? בניסיון לענות על השאלה בראש ובראשונה תוגדר לקות למידה על רקע חוקתי. לאחר מכן, יוצג הסיוע שמקבלים סטודנטים ליקויי למידה בעולם ובישראל בהיבט פורמאלי באמצעות אבחונים והתאמות ותקציב. מול נתונים אלו תעלה התייחסות בקשיים ובעיות שחווים סטודנטים ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה, הן במבחינה אישית אקדמית והן מבחינת יחס הסגל האקדמי.